Internet Explorer Service Pack 1 ואבטחה בגרסאות קודמות

מדריך אלפא » משחקים » Internet Explorer Service Pack 1 ואבטחה בגרסאות קודמות

אם אתם עדיין משתמשים ביישומים ישנים יותר או בציוד מדור קודם, סביר להניח שהמונח " Internet Explorer Service Pack 1" עדיין מוכר לכם. למרות ש-Internet Explorer הוצא רשמית משימוש, ההיסטוריה שלו, תיקוני האבטחה והגרסאות הנתמכות שלו נותרו המפתח להבנת הסיבה לכך שדברים כמו IE6 SP1, IE9 ו-IE11 עדיין מוזכרים בסביבות ארגוניות ובמערכות מדור קודם.

בשורות הבאות, נסקור לעומק מה בדיוק היה Internet Explorer 6 Service Pack 1 , כיצד הוא קשור לעדכוני אבטחה של מיקרוסופט, אילו פגיעויות קריטיות התגלו ב-IE 5.01 ו-6, וכיצד כל זה משתלב עם סיום התמיכה בדפדפנים והמעבר ל-Microsoft Edge. נבחן גם המלצות מעשיות להפחתת סיכונים אם אתם עדיין זקוקים ל-IE לצורך תאימות עם אתרי אינטרנט או יישומים פנימיים.

מה היה Internet Explorer 6 Service Pack 1 ומדוע הוא היה כל כך חשוב?

Internet Explorer 6 Service Pack 1 (IE6 SP1) היה הגרסה המקיפה ביותר של מנוע IE6 עבור מערכות שולחניות של זמנה, כולל Windows XP Home Edition, Windows XP Professional, Windows Millennium Edition (Windows Me), Windows 2000, Windows 98 ו-Windows NT 4.0 Service Pack 6a. זה לא היה רק ​​תיקון קטן, אלא חבילת עדכון מצטברת שהציגה תיקוני באגים רבים, שיפורי יציבות ושיפורי אבטחה.

באותה תקופה, מיקרוסופט הציגה את IE6 SP1 כדרך להציע חוויית גלישה פרטית, אמינה וגמישה יותר למשתמשים שעדיין הסתמכו על מערכות הפעלה אלו. זו הייתה תקופה שבה אינטרנט אקספלורר שלט בשוק עם נתח של כמעט 95%, וכאשר אתרי אינטרנט רבים של בנקים, שירותי בריאות וממשל תוכננו במיוחד לעבוד עם דפדפן זה.

עבור ארגונים רבים, פריסת IE6 SP1 הפכה לשלב חובה במחזורי התחזוקה שלהם, שכן היא אפשרה להם לאחד מספר תיקוני אבטחה שנצברו לחבילה אחת , ובכך הפחיתה את הסיכון לחשיפה לפגיעויות קריטיות המנוצלות באופן פעיל על ידי תוקפים.

עם הזמן, ככל שהופיעו גרסאות חדשות כמו IE7, IE8, IE9 ולבסוף IE11, IE6 SP1 נדחק לסביבות ספציפיות מאוד, אך תפקידו ההיסטורי במערכת האקולוגית של Windows ומדיניות העדכונים של מיקרוסופט נותרו דוגמה מובהקת לאופן שבו נוהלו חבילות Service Pack באותה תקופה.

עדכוני אבטחה מרכזיים: מחבילת Service Pack ועד לתיקונים ספציפיים

ערכות Service Pack כמו IE6 SP1 התקיימו במקביל לעדכוני אבטחה מזדמנים שהופצו דרך Windows Update או קטלוג העדכונים של Microsoft . דוגמה מייצגת לכך היא הקובץ IE11-Windows6.1-KB2956283-x64.msu , בגודל של כ-7,6 מגה-בייט, המיועד למערכות Windows 7 Service Pack 1 ופלטפורמות מקבילות של 64 סיביות.

חבילה ספציפית זו מגיבה לעדכון אבטחה המקושר לעלון האבטחה של מיקרוסופט MS14-018 , המתמקד בתיקון פגיעויות ב-Internet Explorer 11. מיקרוסופט הצהירה במפורש כי עדכון זה תיקן פגם אבטחה ספציפי ועודדה מנהלי מערכת לעיין בסעיף "משאבים קשורים" בעלון עצמו כדי לבדוק אם קיימים עדכונים מומלצים נוספים כדי לשמור על הדפדפנים מעודכנים.

בפועל, תיקונים ספציפיים אלה נוספו על גבי חבילות service pack שכבר הותקנו, ויצרו שרשרת עדכונים שבה כל חוליה סגרה פגיעויות חדשות. לפיכך, מערכות עם IE6 SP1 היו צריכות תחילה להתקין את חבילת ה-service pack כהלכה, ולאחר מכן לקבל את העדכונים החודשיים או המצטברים הבאים שבאמצעותם מיקרוסופט ניסתה לרסן את ניצול הפגיעויות שהתגלו לאחרונה.

האסטרטגיה המשולבת של חבילות שירות ועלוני אבטחה (כגון MS14-018 או MS06-072, בין היתר) הייתה האופן שבו מיקרוסופט ניהלה את אבטחת Internet Explorer במשך שנים , הן במחשבים שולחניים והן בשרתי Windows.

פרישה משימוש ב-Internet Explorer ותאימות עם Microsoft Edge

לאחר עשרות שנים כדפדפן ברירת המחדל עבור Windows, Internet Explorer יצא רשמית משימוש והגיע לסוף התמיכה בו ב-15 ביוני 2022. משמעות הדבר היא ש-Microsoft אינה מספקת עוד עדכוני אבטחה חדשים, תיקוני באגים או שיפורי תכונות עבור IE בפלטפורמות מודרניות.

עם זאת, מיקרוסופט מודעת לכך שאתרי אינטרנט רבים מדור קודם - במיוחד במגזרים כמו ממשלה, שירותי בריאות ומוסדות פיננסיים - עדיין דורשים שימוש ב- Internet Explorer או בטכנולוגיות נלוות כמו ActiveX או פקדים ספציפיים מסוימים. כדי להתמודד עם פער זה, החברה שילבה את מצב התאימות של Internet Explorer (מצב IE) ב-Microsoft Edge.

הודות למצב זה, ניתן לטעון מחדש דפים המיועדים ל-Internet Explorer בתוך Edge, תוך שמירה על מנוע התאימות הדרוש ליישומים ישנים יותר כדי להמשיך לפעול, תוך הסתמכות על דפדפן מודרני ונתמך . למעשה, Microsoft Edge הוא הדפדפן המומלץ כיום על ידי מיקרוסופט עצמה עבור כל מערכות Windows האחרונות.

גישה היברידית זו מאפשרת לעסקים ולמשתמשים להמשיך לגשת לאתרים שעדיין מסתמכים על אינטרנט אקספלורר מבלי להשתמש בדפדפן שאינו מקבל עוד תיקוני אבטחה. למרות זאת, ההמלצה הכללית היא להתחיל לתכנן את ההגירה המלאה של יישומים מדור קודם אלה לטכנולוגיות מודרניות בהקדם האפשרי , ובכך להפחית את התלות במנגנוני תאימות.

סיום התמיכה בגרסאות ישנות יותר של אינטרנט אקספלורר (8, 9 ו-10)

הרבה לפני פרישתו הסופית של IE בשנת 2022, מיקרוסופט כבר החלה לבטל בהדרגה את התמיכה בגרסאות ישנות יותר של הדפדפן. אבן דרך משמעותית התרחשה ב-12 בינואר 2016, כאשר החברה הפסיקה לספק תמיכה ועדכוני אבטחה לגרסאות שונות של אינטרנט אקספלורר בהתאם למערכת ההפעלה שעליה הן רצו.

מאותו יום ואילך, גרסאות 8, 9 ו-10 של אינטרנט אקספלורר לא נתמכו עוד ברוב מערכות השולחן השולחניות המודרניות: Windows 7, Windows 8.1 ו-Windows 10. במקרה של Windows 8.1 ו-Windows 10, ההשפעה המעשית הייתה פחות משמעותית, שכן שניהם הגיעו מותקנים מראש עם אינטרנט אקספלורר 11 , שהמשיך לקבל עדכונים ופורסם כגרסה המומלצת.

המצב היה עדין יותר עבור אלו שהשתמשו בגרסאות ישנות יותר של IE לעיצוב אתרים, בדיקות תאימות או הפעלת יישומים ספציפיים . עבורם, סיום התמיכה פירושו חשיפה מוגברת לפגיעויות אבטחה שלא יתוקנו, מה שגרם לארגונים רבים להאיץ את המעבר שלהם לדפדפנים מודרניים יותר.

היוצא מן הכלל העיקרי בסביבת שולחן העבודה היה Windows Vista השנוי במחלוקת . מכיוון ש-Internet Explorer 11 מעולם לא שוחרר עבור מערכת זו, הגרסה היחידה עם תמיכה נוכחית ב-Vista באותה תקופה הייתה עדיין Internet Explorer 9. נתח השוק הנמוך מאוד שלו הביא לכך שמקרה מיוחד זה לא היווה כאב ראש משמעותי עבור רוב מחלקות ה-IT, אם כי הוא סיבך את העניינים עבור משתמשים מסוימים שהאריכו את תוחלת החיים של מחשביהם המצוידים ב-Vista למשך זמן רב מדי.

סטטוס שרת וטבלת גרסאות נתמכות

גם מערכות ההפעלה של מיקרוסופט לשרתים לא היו פטורות משינויים אלה. בדומה למחשבים שולחניים, גרסאות כמו Windows Server 2008, 2008 R2, 2012 ו-2012 R2 הטילו דרישות ספציפיות לגרסה של Internet Explorer לצורך המשך התמיכה הרשמית.

ב-Windows Server 2008 Service Pack 2, המקבילה במובנים רבים ל-Windows Vista SP2, הגרסה הנתמכת הייתה Internet Explorer 9. לעומת זאת, Windows Server 2008 R2 SP1 ו-Windows Server 2012 R2 דרשו ש- Internet Explorer 11 יישאר זכאי לעדכוני אבטחה פעילים. במקרה ביניים, Windows Server 2012 (מהדורת שאינה R2) מעולם לא קיבל תמיכה עבור IE11, כך שגרסת הדפדפן הנתמכת היחידה שלו הייתה Internet Explorer 10.

טבלה המייצגת את מצב התמיכה נכון ל-12 בינואר 2016, הראתה, באופן כללי, את ההתאמה הבאה בין מערכות הפעלה לגרסאות הנתמכות של Internet Explorer:

• Vista Windows SP2אינטרנט אקספלורר 9.
• Windows Server 2008 SP2אינטרנט אקספלורר 9.
• Windows 7 SP1אינטרנט אקספלורר 11.
• Windows Server 2008 R2 SP1אינטרנט אקספלורר 11.
• Windows Server 2012אינטרנט אקספלורר 10.
• Windows 8המלצה לשדרג ל-Windows 8.1.
• חלונות 8.1*אינטרנט אקספלורר 11.
• שרת Windows 2012 R2*אינטרנט אקספלורר 11.
• חלונות 10*אינטרנט אקספלורר 11.
• תצוגה מקדימה של Windows Server 2016*אינטרנט אקספלורר 11.

הכוכבית ציינה מערכות הפעלה שהותקנו מראש עם Internet Explorer 11. מטרת היישור הזה הייתה להבטיח שכמה שיותר מחשבים יפעילו את הגרסה העדכנית ביותר של IE הזמינה עבור כל מערכת, לפשט את התחזוקה ולהפחית את מספר השילובים של דפדפן-מערכת הפעלה שמיקרוסופט הייתה צריכה לבדוק ולתקן בכל מחזור עדכון.

השפעת צמצום גרסאות: משאבי אבטחה ופיתוח

מצד אחד, ההחלטה להגביל את התמיכה לגרסאות העדכניות ביותר של אינטרנט אקספלורר כללה מרכיב אבטחה מונע ברור . שמירה על גרסאות ישנות רבות פעילות פיזרה את מאמצי מיקרוסופט והותירה מקום רב יותר לתוקפים להתמקד בפגיעויות הקיימות בדפדפנים שלא תוקנו.

על ידי ריכוז התמיכה בפחות שילובי גרסאות ומערכות, שטח התקיפה הכולל של כל המערכת האקולוגית של Windows צומצם משמעותית. פחות דפדפנים מיושנים פירושם, באופן כללי, פחות הזדמנויות עבור פושעי סייבר לנצל פגיעויות ידועות שתוקנו בגרסאות חדשות יותר אך עדיין קיימות בהתקנות מיושנות.

מצד שני, המהלך אפשר למיקרוסופט להפנות מחדש חלק ממשאבי ההנדסה ואבטחת האיכות שלה . במקום להקדיש זמן רב לתיקון תקינות אינטרנט אקספלורר בכל גרסאותיו, החברה בחרה למקד את מאמציה בפיתוח Microsoft Edge, דפדפן הדור הבא שלה עבור Windows 10, Windows Server 2016 וגירסאות מאוחרות יותר.

אדג' תוכנן מלכתחילה כתחליף מכוון לאינטרנט אקספלורר , תוך הסרה מכוונת של רכיבים שהיו בעבר מקור לבעיות אבטחה, כגון אובייקטי עזר לדפדפן (BHO) ובקרות ActiveX. טכנולוגיות אלו סיפקו גמישות רבה למפתחי הרחבות אינטרנט ויישומים, אך הן גם פתחו את הדלת לכל מיני תוכנות זדוניות וניצול לרעה המכוונות למשתמשי אינטרנט.

פגיעויות מרובות ב-Internet Explorer 5.01 SP4 ו-6/6 SP1

נקודה קריטית במיוחד בהיסטוריה של אינטרנט אקספלורר הייתה הופעתן של מספר פגיעויות חמורות ב-IE 6 ובגרסאות קודמות, שתועדו הן על ידי מיקרוסופט והן על ידי ארגוני אבטחה שונים. פגיעויות אלו היו קיימות בגרסאות כגון Internet Explorer 5.01 Service Pack 4, Internet Explorer 6 ו-Internet Explorer 6 Service Pack 1.

בתחום האבטחה, פגמים אלו הוערכו לפי מאפיינים שונים: רמת ביטחון שסווגה כרשמית , השפעה פוטנציאלית של "השגת גישה" (כלומר, מתן אפשרות לתוקף לבצע קוד או גישה למידע רגיש) וקושי שנחשב "מומחה", דבר המצביע על כך שלא סתם תוקף מזדמן יכול לנצל אותם ללא הכנה טכנית משמעותית.

יתר על כן, דרישות התוקף תוארו כגישה מרחוק ללא חשבון לשירות אקזוטי . במילים פשוטות, בדרך כלל די היה בכך שהמשתמש יבקר בדף זדוני או יופנה לתוכן שתוכנן במיוחד כדי לנצל את הפגיעויות הללו, מבלי שהתוקף יזדקק לאישורים מקומיים במחשב הקורבן.

הפגיעויות סומנו באמצעות מזהי CVE סטנדרטיים שונים, הנמצאים בשימוש נרחב באבטחת מחשבים כדי לאפשר הפניות צולבות בין ייעוץ טכני, עלוני ספקים וכלי ניהול תיקונים . במקרה הספציפי הזה, CVE-2006-5577, CVE-2006-5578, CVE-2006-5579 ו-CVE-2006-5581 סומנו, כולם קשורים לבעיות ניהול זיכרון, טיפול באובייקטי HTML או שימוש בפונקציות דינמיות מסוימות ב-Internet Explorer.

פרטים טכניים של פגיעויות CVE הקשורות

הפגיעות שזוהתה כ- CVE-2006-5577 השפיעה על Internet Explorer 6 וגירסאות קודמות, והייתה קשורה לעיבוד לא תקין של תגי OBJECT במסמכי HTML . עקב שגיאת ניתוח זו, תוקף מרוחק יכול היה, באמצעות שימושים ספציפיים ולא נחשפים בפומבי בתגים אלה, להשיג מידע רגיש על מחשב הקורבן, ובמיוחד את הנתיב המוחלט של ספריית קבצי האינטרנט הזמנית.

הפגיעות CVE-2006-5578 , שקיימת גם ב-IE6 ובגרסאות קודמות, התבססה על פגם שלא פורט, שאפשר לתוקף מרוחק לקרוא את תוכן ספריית קבצי האינטרנט הזמניים . קריאה זו התרחשה באמצעות מנגנונים לא מפורטים באותה מידה, המקושרים לפעולות גרירה ושחרור, אשר בהקשרים מסוימים עלולים לדלוף מידע פרטי או לחשוף פרטים שימושיים להתקפות עתידיות.

CVE-2006-5579 , לעומת זאת, השפיע על Internet Explorer 6 והיה קשור לאופן שבו הדפדפן טיפל בסקריפטים מסוימים של שגיאה . IE ניסה לגשת לאזורי זיכרון שכבר התפנו בעת טיפול בסקריפטים אלה במצבים ספציפיים. גישה זו לזיכרון ששוחרר יצרה תנאים התורמים לפגיעת זיכרון, שאותם תוקף מיומן יכול היה לנצל כדי לבצע קוד שרירותי במערכת , כולל טכניקות כמו הזרקת DLL , בדרך כלל עם הרשאות המשתמש שהפעיל את הדפדפן.

לבסוף, הפגיעות CVE-2006-5581 הייתה קשורה לפונקציות DHTML מסוימות, כגון פונקציית ה -`normalize` . הבעיה הייתה ששימוש בפונקציות אלו ויצירה שגויה של אלמנטים מסוימים גרמו לתרחיש נוסף של פגיעה בזיכרון. כמו במקרה הקודם, מצב זה עלול להיות מנוצל על ידי תוקף מרוחק כדי לבצע קוד שרירותי על מכונת הקורבן, ובכך לפגוע באבטחת המערכת.

פתרונות מוצעים: עדכוני אבטחה ודיווחים

כדי לצמצם את הפגיעויות הללו ב-Internet Explorer 5.01 SP4 ו-6/6 SP1, מיקרוסופט פרסמה מספר עדכוני תוכנה ספציפיים , הנגישים דרך אתר ההורדות שלה. עדכונים אלה הותאמו לשילובים שונים של דפדפנים ומערכות הפעלה ותוארו בעלונים כגון Microsoft Security Bulletin MS06-072.

בין ההורדות שסיפקה מיקרוסופט היו תיקונים עבור:

• מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 5.01 Service Pack 4 ב-Windows 2000 Service Pack 4.
• מיקרוסופט אינטרנט אקספלורר 6 Service Pack 1 ב-Windows 2000 Service Pack 4.
• מיקרוסופט Internet Explorer 6 ב-Windows XP Service Pack 2.
• מיקרוסופט Internet Explorer 6 על Windows XP Professional x64 Edition.
• מיקרוסופט Internet Explorer 6 ב-Windows Server 2003 וב-Windows Server 2003 Service Pack 1.
• מיקרוסופט Internet Explorer 6 ב-Windows Server 2003 עבור מערכות Itanium וב-Windows Server 2003 עם SP1 עבור Itanium.
• מיקרוסופט Internet Explorer 6 ב-Windows Server 2003 x64 Edition.

בנוסף לתיקונים עצמם, יצרנים מסוימים, כמו Hewlett-Packard, פרסמו עלוני אבטחה משלימים משלהם , תוך התאמת המידע של מיקרוסופט לסביבות ולמוצרים שלהם. אלה כללו סדרה מלאה של ייעוץ המקושר לקודים MS03-001 עד MS03-051, MS04-001 עד MS04-045, MS05-001 עד MS05-055, ו-MS06-001 עד MS06-051, כולם מקובצים תחת עלוני HP כגון HPSBST02146, HPSBST02147, HPSBST02148, ו-HPSBST02140.

הודעות מסוימות עודכנו גם עם הזמן, כפי שמוצג בהיסטוריית הגרסאות של מסמכים מסוימים, כאשר גרסה ראשונית פורסמה, למשל, ב-14 בדצמבר 2006, ועודכנה לאחר מכן בסביבות ה-20 בדצמבר של אותה שנה כדי לשקף נתונים חדשים שסופקו על ידי HP בעלונים כגון HPSBST02180.

כיצד לבדוק את גרסת האינטרנט אקספלורר במערכות ישנות יותר

עבור אלו שעדיין משתמשים בגרסאות ישנות יותר של Windows כמו Vista, או אפילו במערכות מאוחרות יותר שבהן IE עדיין קיים, מיקרוסופט סיפקה מדריך פשוט למדי לבדיקת איזו גרסה של Internet Explorer מותקנת במחשב.

ההליך הטיפוסי כלל פתיחת תפריט התחל, הקלדת "iexplore.exe" בשורת החיפוש ולחיצה על Enter. פעולה זו הפעילה את דפדפן אינטרנט אקספלורר. לאחר הפתיחה, ניתן היה לגשת לאפשרות עזרה | אודות אינטרנט אקספלורר משורת התפריטים ; אם שורת התפריטים לא הייתה גלויה, פשוט לחצו על צירוף המקשים + ולאחר מכן בחרו "אודות אינטרנט אקספלורר". חלון קופץ קטן הציג בבירור את הגרסה המדויקת המותקנת.

אם הגרסה שזוהתה לא הייתה הגרסה העדכנית ביותר התואמת למערכת ההפעלה, מיקרוסופט המליצה להפעיל ידנית את Windows Update כדי לבדוק אם יש עדכונים זמינים. ניתן לעשות זאת באמצעות הפקודה "WUAPP.EXE" בשורת החיפוש של תפריט התחל; לאחר פתיחת הכלי, נבחרה האפשרות "בדוק אם יש עדכונים", וכל התיקונים, ערכות ה-service pack והעדכונים המצטברים שהוצעו עבור המערכת יושמו כדי למקסם את ביצועי Windows.

כמו כן, היה זה רעיון טוב לנצל את התהליך הזה כדי להתקין כל תיקונים, עדכוני אבטחה או חבילות שירות אחרות שממתינות לביצוע , מכיוון שבעיות יציבות וביצועים רבות נבעו דווקא מתחזוקה לא סדירה של הציוד ומהצטברות של באגים ידועים שלא תוקנו.

סיכונים של המשך שימוש בגרסאות והמלצות שאינן נתמכות

המשך השימוש בגרסאות לא נתמכות של אינטרנט אקספלורר, במיוחד בסביבות המחוברות באופן קבוע לאינטרנט, מהווה סיכון אבטחה משמעותי . ללא תיקונים רשמיים, כל פגיעויות שיתגלו לאחר מכן נותרות פתוחות ללא הגבלת זמן, נתונות לחסדי פושעי סייבר וגורמים זדוניים אחרים המחפשים באופן פעיל מערכות פגיעות.

אתרי אינטרנט ממשלתיים רבים, מוסדות פיננסיים, ספקי שירותי בריאות וארגונים מפוקחים המליצו (או אף דרשו) את השימוש ב-Internet Explorer במשך שנים. עם זאת, כאשר המלצה זו מצביעה על גרסאות שאינן נתמכות , משתמשים חשופים להונאה, גניבת נתונים וכל מיני התקפות, שכן פרצות לגירסאות ישנות יותר של IE נוטות להופץ באופן נרחב לאחר שהן אינן מעודכנות עוד.

אפילו מיקרוסופט לא הייתה חסינה לשמירה על תלות פנימית מסוימת ב-Internet Explorer במשך זמן מה. דוגמה מובהקת לכך הייתה קטלוג העדכונים של מיקרוסופט , אשר במשך שנים הציג שגיאה בעת גישה אליו מדפדפנים כמו Mozilla Firefox, והמליץ ​​על שימוש ב-Internet Explorer 6 או גרסה מתקדמת יותר. באופן אירוני, גרסה זו מתוארכת ל-Windows XP בשנת 2001, מה שאילץ מנהלים רבים להמשיך להשתמש ב-IE למשימות ספציפיות כמו הורדת עדכונים.

עבור משתמשים ביתיים עם Windows Vista או גרסאות מאוחרות יותר, מיקרוסופט ציינה שברוב המקרים, המחשב כבר יפעיל את הגרסה העדכנית ביותר של Internet Explorer התואמת למערכת שלהם, וכי אין צורך לדאוג יתר על המידה כל עוד המערכת מוגדרת לקבל עדכונים אוטומטיים ונשמרה מינימום של היגיינה דיגיטלית (אנטי-תוכנות זדוניות, חומת אש וכו').

המלצות ספציפיות לעסקים ולמשתמשים תאגידיים

בסביבה העסקית, המציאות יכולה להיות מורכבת הרבה יותר. ארגונים רבים עדיין מסתמכים על יישומים פנימיים ישנים מאוד או אתרי אינטרנט ארגוניים המיועדים לגרסאות ספציפיות של אינטרנט אקספלורר, המשתמשים בטכנולוגיות מיושנות כמו ActiveX ולא הותאמו לתקנים מודרניים.

באופן אידיאלי, בעיות אלו היו צריכות להיפתר לפני ש-Microsoft הפסיקה לתמוך בגרסאות קודמות של IE. אם זה לא היה המצב, הפסקת העדכונים על ידי מיקרוסופט משמשת לעתים קרובות כמעין אולטימטום למודרניזציה של ערימת הטכנולוגיה , במיוחד במגזרים מוסדרים שבהם ביקורות אבטחה אינן מתעלמות מנוכחותם של דפדפנים שאינם נתמכים.

עבור סביבות בהן בלתי נמנע להמשיך להשתמש בגרסאות לא מאובטחות ולא נתמכות של אינטרנט אקספלורר, מספר חברות אבטחה ניסחו סדרה של המלצות מעשיות . ביניהן הצורך לעדכן את כל התוכנות המשלימות , כולל רכיבים נפוצים הקשורים לדפדפן כגון Adobe Flash (בעבר) או Oracle Java, שהיו מטרות תכופות להתקפות.

מומלץ גם להתקין דפדפן צד שלישי מודרני, כגון גוגל כרום או מוזילה פיירפוקס , ולהפוך אותו לדפדפן ברירת המחדל עבור כל תעבורת האינטרנט הכללית, כולל גישה למשאבי החברה במידת האפשר. לשני הדפדפנים יש מערכות עדכונים אוטומטיות מובנות; חיוני לשמור אותן מופעלות או שיהיה מנגנון מרכזי במקום לפריסת גרסאות חדשות בכל המחשבים.

צעד שימושי נוסף הוא להגביל את השימוש ב-Internet Explorer אך ורק ליישומים ואתרי אינטרנט מדור קודם שבאמת דורשים זאת , תוך חיזוק השימוש הסלקטיבי הזה באמצעות כללי חומת אש או כלי בקרה אחרים. פתרונות אבטחה כמו ESET Smart Security, לדוגמה, מספקים מדריכים מעשיים להגדרת חומת אש המאפשרת ל-IE גישה רק לדומיינים ארגוניים מסוימים, וחוסמת את כל התעבורה האחרת.

לבסוף, מומלץ להשתמש בתוכנת אנטי-וירוס המסוגלת לבדוק תעבורת אינטרנט , כולל חיבורים מוצפני SSL ופרוטוקולים כגון FTP, כך שניתן יהיה לזהות קוד זדוני, כולל קבצי PDF עמוסי וירוסים , גם כאשר הוא מועבר דרך ערוצים כביכול מאובטחים.

במהלך השנים, אינטרנט אקספלורר הפך מדפדפן Windows הדומיננטי למוצר מדור קודם שנשמר בחיים רק בזכות תלות ביישומים ואתרי אינטרנט ישנים יותר. הבנת תפקידן של חבילות כמו Internet Explorer 6 Service Pack 1 , עדכוני אבטחה ספציפיים כגון KB2956283 או עלוני MS14-018 ו-MS06-072, כמו גם הפגיעויות שזוהו על ידי CVE ואסטרטגיות הפחתת הסיכון המוצעות על ידי מיקרוסופט וספקים אחרים, חיונית לניהול כל סביבה שבה IE עדיין קיים, תוך מתן עדיפות תמידית לעדכונים, פילוח השימוש בו ומעבר הדרגתי לדפדפנים מודרניים נתמכים.