מדריך מלא לאולטרה-בוקים: עוצמה וקלות משקל במכשיר אחד

מדריך אלפא » משחקים » מדריך מלא לאולטרה-בוקים: עוצמה וקלות משקל במכשיר אחד

אם אי פעם נמאס לכם לסחוב מחשב נייד דמוי לבנה בתיק הגב שלכם, סביר להניח ששמעתם על אולטרה-בוקים. המכשירים האלה הגיעו לשוק כדי לשבור את התבנית, והציעו שילוב מאוזן של עוצמה גולמית ועיצוב קל משקל , אידיאלי עבור אלו שלא יכולים להיות בלי כלי העבודה שלהם בזמן שהם נעים בעיר או בטיולים.

למרות שכיום אנו מקבלים כמובן מאליו שמחשב נייד יכול להיות גם דק להפליא וגם מהיר להפליא, זה לא תמיד היה כך. הקונספט מקורו כמעין "תקן איכות" שקודם על ידי אינטל כדי להבטיח שיצרנים לא יפגרו בחדשנות ויוכלו להתחרות בעיצוב הקל של טאבלטים מבלי לוותר על היכולת להתמודד עם משימות תובעניות.

כתבות קשורות:

סקירת מחשב נייד: מדריך מלא לבחירת המחשב הנייד המתאים

המקור והאסטרטגיה של אינטל

כדי שמחשב יוכל לזכות בתווית האולטרה-בוק בימיו הראשונים, לא היה מספיק שהוא דק; הוא היה צריך לעמוד ברשימה מחמירה מאוד של דרישות. אינטל, שרצתה לשחזר את הצלחת פלטפורמת Centrino, השקיעה 300 מיליון דולר בסובסידיות כדי לעודד מותגים לפתח עיצובים אלה. הכללים היו ברורים: העובי לא יעלה על 21 מ"מ עבור הדגמים הגדולים יותר או 18 מ"מ עבור הדגמים הקומפקטיים יותר.

בנוסף לגודל, הדרישות כללו מעבדים במתח נמוך במיוחד, קישוריות Wi-Fi, יציאות USB 3.0, וחשוב מכל, אחסון בכונן SSD או היברידי כדי להבטיח זמני אתחול כמעט מיידיים. כדי למנוע התחממות יתר של המכשיר עקב דקותו, נבחרו מעטפות מתכת כדי לסייע בפיזור חום. באשר לסוללה, המטרה הייתה להשיג כ-5 שעות של שימוש בפועל ועד 9 שעות במצב המתנה.

אבולוציה טכנית ודורות

פריסת האולטרה-בוקים תוכננה בשלבים. השלב הראשון התבסס על ארכיטקטורת Sandy Bridge, אך עד מהרה עברנו ל-Ivy Bridge, שאפשר הפחתות גדולות עוד יותר בצריכת החשמל והציג שיפורים בגרפיקה משולבת עם תמיכה ב-OpenGL ו-DirectX 11. מאוחר יותר, הגעתה של טכנולוגיית Thunderbolt הייתה המפתח לפתרון הבעיה המתמשכת של מארזים דקים: היעדר יציאות. הודות למחבר זה, ניתן היה לחבר מכשירים בשרשרת חנונית ולהוסיף תחנות עגינה עם יציאות SATA או PCIe.

כתבות קשורות:

חדשות מחשבים ניידים: מהדורות, מחירים ומגמות מרכזיות

עם הדור השלישי המבוסס על Haswell, המכשירים עשו קפיצת מדרגה משמעותית על ידי שילוב הגשר הדרומי באותו מארז כמו המעבד, ובכך הפכו למעשה ל- SoC הראשון המבוסס על ארכיטקטורת x86 . זה אפשר לצריכת החשמל הכוללת של המארז לרדת לכ-15 וואט, מה ששיפר את היעילות התרמית ואת חיי הסוללה.

אולטרהבוקים לעומת מחשבים ניידים ונטבוקים

נפוץ מאוד לבלבל בין המונחים הללו, אך ישנם הבדלים משמעותיים. מחשב נייד הוא מחשב נייד קלאסי ורב-תכליתי עם מסכים שיכולים להגיע עד 21 אינץ'. מצד שני, הנטבוק היה ניסיון מוקדם לניידות (בסביבות 2007) שנכשל בסופו של דבר מכיוון שהשתמש במעבדי Intel Atom מוגבלים מאוד. נטבוקים היו זולים וקלים, אך הביצועים שלהם לא הספיקו לכל משימה מלבד גלישה באינטרנט או כתיבת טקסטים פשוטים.

האולטרה-בוק, לעומת זאת, הוא הדגם העדכני ביותר. בעוד שנטבוק הוא מחשב בסיסי לסטודנטים, האולטרה-בוק הוא מכונה בעלת ביצועים גבוהים. יתר על כן, צצו דגמים הניתנים להמרה או "שניים באחד", המאפשרים להשתמש במחשב כטאבלט הודות למסכי המגע והצירים המסתובבים, המשלבים את הטוב שבשני העולמות.

המציאות הנוכחית והשוק

למרות שבתחילה ספגה ביקורת על מחיריהם הגבוהים (רבים מהם החל מ-1.000 אירו), הטכנולוגיה הפכה את העיצוב לדמוקרטיזציה. כיום, ההבחנה בין "Ultrabook" אינה כה נוקשה, משום שרוב המחשבים הניידים מרמת הביניים עד הגבוהה אימצו את מאפייניה. כיום אנו רואים מכשירים עם יחס מסך-גוף העולה על 90% , מה שמבטל את המסגרת ומאפשר למסכים בגודל 14 אינץ' להתאים לשלדות שהיו בעבר 13 אינץ'.

חומרים התפתחו מאלומיניום פשוט לסגסוגות מגנזיום וליתיום, וכתוצאה מכך דגמים מסוימים שוקלים פחות מ-900 גרם ועוביים פחות מסנטימטר. זיכרון RAM מולחם לעתים קרובות כדי לחסוך במקום, וכונני SSD מסוג NVMe החליפו לחלוטין את כונני ה-SATA הישנים יותר. ראינו אפילו שילוב של ביומטריה, כגון זיהוי פנים וקוראי טביעות אצבע, וקישוריות המתמקדת ב-USB-C ו-Thunderbolt 3.

בקיצור, עברנו מהסמכות שהוטלו על ידי היצרן לעידן שבו העוצמה של מחשב שולחני מלפני כמה שנים נכנסת לתיקייה. מכשירים אלה, המשלבים חיי סוללה של מעל 11 שעות עם מעבדים מרובי ליבות , מאפשרים הכל, החל מעריכת וידאו ועד ניהול עסקי מכל מקום, ומאחדים ניידות מוחלטת מבלי להתפשר על ביצועים מקצועיים.